טבת

חודש טבת והגאולה השלימה

הרב מנחם כהן - באר שבע

חודש טבת הוא החודש העשירי למניין החודשים כפי שנאמר במגילת אסתר "בחודש העשירי הוא חודש טבת" (אסתר ב, טז). המספר עשר הוא מספר עגול ומלא (ולכן אחריו מתחילים שוב לספור מחדש 11 12 וכו'), אם-כן ניתן לומר שחודש זה מסמל את שלימות עבודתם של בני ישראל בהכנת העולם (שנברא אף הוא בעשרה מאמרות) לגאולה. דבר זה מודגש במיוחד בתקופתנו היום, תקופה עליה הכריז הרבי מליובאוויטש מלך המשיח כמה פעמים, שכבר נשלמה העבודה וצריכים רק לקבל פני משיח בפועל ממש.

גם הגאולה עצמה קשורה במיוחד לספרה עשר: השירה שישירו לה' על הגאולה תהיה השירה העשירית של בני ישראל מאז היותם לעם, חז"ל מספרים גם על כנור מיוחד שינגנו בו אז, בעל עשר מיתרים (כנאמר (תהלים לג, ב-ג) "הודו לה' בכינור בנבל עשור זמרו לו, שירו לו שיר חדש"). גם טהרת עם ישראל מטומאת מת תהיה על ידי פרה אדומה עשירית במספר שיעשה מלך המשיח, והשטח בו יתיישבו בני ישראל יכלול את שטחם של עשר אומות, כפי שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו עוד בברית בין הבתרים.

עניין זה קשור במיוחד לעשרה בטבת שהוא היום העשירי בחודש העשירי, ואמנם, אף שבפשטות בו התחיל דווקא הגלות והמצור על ירושלים, אך מכיוון שבסופו של דבר כל הירידה בגלות היא רק לצורך הגאולה (ולכן נאמר שלעתיד יודו לה' גם על הירידה בגלות "אודך ה' כי אנפת בי") אם כן עשרה בטבת פותח את התהליך שיביא לגאולה השלמה בקרוב ממש.

עוד אמרו חכמינו ז"ל על טבת, שזהו "ירח שבו הגוף נהנה מן הגוף". המשמעות הפשוטה של הדברים היא, שמפאת הקור הרב השורר בתקופת טבת, נהנה הגוף מהחום הטבעי הקיים בו. אך ישנו פירוש עמוק יותר, והוא שבמילה 'גוף' כאן הכוונה היא להקב"ה וגם לבני ישראל. כלומר, שדווקא כאשר ישנו קור וצינה רוחניים – כפי שזה בזמן הגלות למשל – אזי מתגלית ההנאה והשמחה שהקב"ה ('הגוף') נהנה ושמח במיוחד מעבודתם של בני ישראל ('מן הגוף') במיוחד בזמן הקור הרוחני, ושמחה זו היא שתביא לגאולה השלימה בקרוב ממש.

דבר זה מודגש במיוחד בכ"ד בטבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן מייסד שיטת חסידות חב"ד, שמטרתה העיקרית היא לגלות ולהכניס גם בשכל ובחכמה בינה דעת האנושיים שבטבעם הם קרים ובלתי מתרגשים, ענייני אמונה ושכל אלוקי. כך שגם בקור ההגיוני תיכנס החמימות והחיות האלוקית.

(מקורות: שיחת וירא ווארא נ"ב. מגילה יג, א. לקו"ש חט"ו עמ' 382 ואילך. ויחי תשנ"ב. ערכין יג, ב. מכילתא בשלח טו, א. רש"י על לך לך טו, יט. ראב"ע לשמות ג, טו. פרדס ש"ב.) 

 

תגובות עבור עמוד זה: (פרסם תגובה)

לא נמצאו תגובות עבור עמוד זה.
פרסם תגובה

הודעה חשובה: עקב תקלה טכנית מתמשכת, הכניסה לפרשיות שמפנחס ואילך, היא דרך הטבלה שבעמוד הראשי, או בקישור הזה.

פרויקט רמב"ם מעניין עבר לכתובת זו.