וארא

יוצאים מהבוץ!

מאת הרב שי שמעון כהן - צפת

את הפרשה הקודמת סיימנו, בנימה לא אופטימית במיוחד. אל תאשימו אותי בזה, אפילו משה רבינו 'נדבק' ביאוש של עם ישראל, ובא לה' בטענות למה הוא שלח אותו בכלל, אז ברור שהמצב לא כל כך מרנין.....רק בפרשה שלנו, העסק מתחיל לזוז. פרעה מקבל מכות, ומתחילים לראות את האור בקצה המנהרה.

נשים לב, שבתחילת הפרשה, משה מגיע לבני ישראל עם מסרים חיוביים מה', על כך שהגאולה קריבה ובאה. אבל לא היה די בזה.בני ישראל לא רק שהתקשו להאמין, הם בכלל לא הצליחו לשמוע את משה, ובלשון הפסוק "ולא שמעו אל משה". רק כשהמכות התחילו להתעופף, כולם קלטו שסוף סוף, יוצאים מהבוץ! מסתבר שגם כשהכל שחור, לפעמים צריך רק כמה מכות, והכל נראה אחרת לגמרי....

המכה הראשונה הייתה מכת דם. זו המכה שבישרה את המהפך. כל המים שביאור, הפכו לדם. אנחנו באמצע החורף, ואנחנו יודעים מה זה מים. גשם, קור, רוח... דם זה בדיוק להיפך. בלשון הפסוק, הדם הוא הנפש. לא לחנם הדם הוא אדום, כי הוא מבטא חום ואנרגיה.

וזה בדיוק המסר של מכת דם. כדי לצאת ממצרים, צריך לקחת את הקרירות, ולהפוך אותה לחום. צריך לעשות בשמחה ובהתלהבות, זה בדיוק מה שנדרש, כדי לצאת ממצרים. לפעמים אפשר לחשוב, הרי אני עושה בדיוק מה שאני צריך לעשות, אז מה זה כבר משנה אם אני עושה בהתלהבות או באדישות?! אבל זה לחלוטין לא נכון, כי לא יתכן וואקום בלב האדם. אם הוא לא מתלהב ממעשים טובים, אז הוא יתלהב ממעשים פחות טובים.

אומרים, שהיצר הרע הוא מאמין גדול... לפעמים, אדם רואה נס גלוי, ולא מתרגש. מה, ה' יכול לעשות גם דברים הרבה יותר גדולים.... זה כמובן נכון, אבל זה לא נובע מאמונה חזקה מדאי, אלא מעצת היצר, לקרר את האדם. צריך להתלהב, להתחמם, וכך נצא ממצרים.

במאמר המוסגר נוסיף, שהמכה השניה הייתה הפוכה בדיוק. הצפרדעים, שבטבעם הם יצורים קרירים שוכני ביצות, נכנסו לתנורי מצרים, וחגגו שם. זהו השלב השני בעבודה, לקרר את ההתלהבות, מדברים שליליים. אבל השלב הראשון כדי לצאת ממצרים, זה להתלהב, להתחמם, וכך להתרומם!

 

נשמח אם תתעניינו גם בפרוייקט 'רמב"ם מעניין!'

הודעה חשובה: עקב תקלה טכנית מתמשכת, הכניסה לפרשיות שמפנחס ואילך, היא דרך הטבלה שבעמוד הראשי, או בקישור הזה.

פרויקט רמב"ם מעניין עבר לכתובת זו.