בשלח

מלחמות...

מאת הרב שי שמעון כהן - צפת

אין ספק, הפרשה שלנו פרשה קרבית. בתחילת הפרשה, בני ישראל שרק עכשיו יצאו ממצרים, מתמודדים עם פרעה שמזנב בהם מאחור. ובסוף הפרשה, עמלק הוא זה שמתנדב להציק להם.

אבל, בכל זאת יש הבדל... בתחילת הפרשה, בני ישראל מקבלים הוראה להיות פאסיביים לגמרי. "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". לעומת זאת בסוף הפרשה, הדיבור כבר שונה לגמרי. בני ישראל יוצאים למלחמה חזיתית נגד עמלק. 

מה סיבת ההבדל? 

מסתבר, שההבדל הוא בכיוון. במלחמה מול מצרים, בני ישראל היו עם הפנים קדימה, למתן תורה, ופרעה היה מאחריהם. אז הם התעלמו ממנו, והמשיכו הלאה. ה' אמר להם לקבל את התורה, וזה מה שהם צריכים לעשות. להלחם עם המצרים, זה לא התפקיד שלהם. זה ה' יעשה בשבילם. לעומת זאת, במלחמה עם עמלק, הוא חצץ בינם לבין הר סיני. ומכיוון שה' הורה להם ללכת לקבל את התורה, ועמלק מפריע להם, הם נלחמו איתו.

זה המסר שיש לנו ממלחמת עמלק. אנחנו צריכים להיות ממוקדים במטרה. לא לחפש מלחמות מיותרות, אבל גם לא לברוח מהם. עלינו לעשות את מה שה' מבקש מאיתנו, וזה הכל!

(לקוטי שיחות א')

השבת מביאה גאולה

מאת הרב מנחם כהן - באר שבע

בזכות  נרות השבת נזכה בקרוב ממש לאורם של נרות המנורה שיתנוצץ בבית-המקדש השלישי

   ביום השבת אנו מאחלים לעצמנו לזכות "ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". ביום זה אנו מצווים לשבות ממלאכה, כמו שנאמר "וביום השביעי תשבות" (שמות כג, יב), "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ, י). מהי מלאכה? ישנן 'אבות מלאכה' – 39 פעולות מרכזיות שהיו בעת בניית המשכן במדבר, ו'תולדות' – פעולות דומות ל'אבות' שאסורות גם הן. כמו כן מצווה עלינו לקדש את יום השבת בעת כניסתו ('קידוש'), ובעת יציאתו – להבדיל בינו לבין ימי החול ('הבדלה'), כמו שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, י).

   בתלמוד הירושלמי נאמר כי "אילו היו ישראל משמרים שבת אחת כתיקונה מיד היה (משיח) בן דויד בא". בתלמוד הבבלי נאמר כי "אם משמרים ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד הם נגאלים, שנאמר "כה אמר השם: לסריסים אשר ישמרו את שבתותיי... והביאותים אל הר קדשי" (ישעיה נה)".

   בתורת החסידות מבואר כי אין כל סתירה בין האמרות. שתי השבתות המוזכרות בתלמוד הבבלי הן שתי מדרגות רוחניות שונות שקיימות בכל שבת – אחת בליל שבת ואחת ביום שבת. כך שהשבת האחת המוזכרת בתלמוד הירושלמי, 'מכילה' את שתי השבתות שעליהן מדובר בתלמוד הבבלי.

   קשר נוסף בין השבת לגאולה קיים בתקנת חז"ל להדליק נרות לפני כניסת השבת. תקנה שמוטלת בעיקר על הנשים (והבנות). על תקנה זו הובטחנו: "אם אתם משמרים נרות של שבת - אני מראה לכם נרות של ציון" – אלו הם נרות המנורה שיאירו בקרוב ממש בבית-המקדש שבציון.

   אחד מאיסורי המלאכה בשבת הוא הוצאת מטלטלין מרשות היחיד לרשות הרבים. בספר הזוהר מבואר כי מי שמחלל שבת גורם לכך שבני ישראל יוצאו מארץ ישראל – המכונה 'רשות היחיד', אל ארצות הגויים – המכונות 'רשות הרבים'. נמצא אפוא, כי מי ששומר שבת כהלכתה – מתקן את ה'הוצאה' הזו ומביא להחזרתם של כל בני ישראל לארץ ישראל בגאולה השלמה שתבוא תיכף ומיד.

 

מקורות: זוהר תיקון מח. תלמוד בבלי שבת קיח, ב. תלמוד ירושלמי תענית פרק א סוף הלכה א.  ספר החינוך, מצוות כד, לא, לב, פה, קיד. לקוטי תורה פרשת בהר מא, א. ספר השיחות לרבי מליובאוויטש תשמ"ט חלק א עמוד 143 הערה 68. אגרות קודש הרבי מליובאוויטש חלק יג עמוד של"ו. התוועדויות הרבי מליובאוויטש תשמ"ב חלק ג עמוד 1548. (מל"ת שכא ברמב"ם)

נשמח אם תתעניינו גם בפרוייקט 'רמב"ם מעניין!'

תגובות עבור עמוד זה: (פרסם תגובה)

לא נמצאו תגובות עבור עמוד זה.
פרסם תגובה

הודעה חשובה: עקב תקלה טכנית מתמשכת, הכניסה לפרשיות שמפנחס ואילך, היא דרך הטבלה שבעמוד הראשי, או בקישור הזה.

פרויקט רמב"ם מעניין עבר לכתובת זו.